אחרי פטירה של אדם קרוב, הדבר האחרון שרוצים לחשוב עליו הוא ניירת. אבל דווקא בשבועות הראשונים נקבע אם הטיפול בעיזבון יעבור בשקט או יהפוך להליך ארוך ומתיש. זה סדר הפעולות הנכון, צעד אחרי צעד.
הצעד הראשון: לוודא שבאמת אין צוואה
לפני שמניחים שהירושה תתחלק לפי החוק, צריך לבדוק שהנפטר לא השאיר צוואה. כדאי לחפש בבית, בכספת, בין המסמכים האישיים, ולשאול עורכי דין שהוא עבד איתם. במקביל אפשר לבדוק בחינם מול הרשם לענייני ירושה, בטופס מקוון, אם הנפטר הפקיד צוואה בחייו. לבקשה מצרפים תעודת פטירה או אישור קבורה. אם מי שמגיש הוא בן או בת של הנפטר, מצרפים גם צילום של תעודת הזהות עם הספח. התשובה מגיעה בתוך 14 ימים לכל היותר.
הבדיקה הזאת חשובה, כי צוואה שמתגלה אחרי שכבר התחלתם בהליך יכולה לשנות את כל התמונה.
מה לעשות בזמן שמחכים לתשובה
השבועיים האלה הם זמן טוב להתארגן:
- מסמכים – תעודת פטירה, תעודות זהות של היורשים ופרטים על כל בני המשפחה.
- נכסים – דירות, חשבונות בנק, רכבים, חסכונות וקופות גמל.
- חובות – הלוואות, משכנתאות, חובות לרשויות ולספקים.
- תיאום – שיחה מוקדמת בין היורשים, כדי שכולם יבינו מה הולך לקרות, חוסכת הרבה מתחים בהמשך.
ועוד דבר חשוב: עד שיש צו, לא מוכרים, לא מעבירים ולא מושכים כלום מהרכוש של הנפטר. פעולה כזאת יכולה לסבך אתכם גם מול שאר היורשים וגם מול הרשויות.
השלב הבא עם ירושה ללא צוואה – בקשה לצו ירושה
אחרי שמתברר שאין צוואה, מגישים בקשה לצו ירושה. ברוב המקרים מגישים אותה לרשם לענייני ירושה בטופס מקוון, ומשלמים אגרות. נכון לשנת 2026, האגרה על פתיחת הבקשה היא 507 ש"ח. רק אחרי שהצו ניתן, היורשים יכולים לטפל בפועל בנכסים: לרשום דירה על שמם, למכור או למשוך כספים.
למה לא כדאי לעשות את זה לבד
זה נשמע פשוט, אבל בפועל טעות קטנה, כמו יורש ששכחו לרשום או מסמך שחסר, יכולה לעכב את הטיפול בחודשים. כשיש נכסים בחו"ל, בן זוג ידוע בציבור, ילדים מכמה קשרים או יורשים שלא מסכימים ביניהם, הסיכוי לעיכובים גדל מאוד.
למשרד של עו"ד אברהם הופרט יש יותר מ-40 שנות ניסיון בדיני משפחה וירושה, והוא מלווה משפחות מהרגע הראשון: מהבדיקה אם יש צוואה, דרך הכנת הבקשה ועד שהעיזבון מתחלק בפועל. אם אתם מתמודדים עכשיו עם ירושה ללא צוואה, אל תחכו שהבעיות יצוצו. פנו לפגישת ייעוץ, ונעשה סדר כבר מההתחלה.





