כאשר אדם נפטר ללא צוואה ,חלוקת נכסיו ורכושו נקבעת על פי דיני הירושות, המשתנים בהתאם לתחום השיפוט.
ללא צוואה, חלוקת הנכסים מתנהלת בדרך כלל לפי היררכיה קבועה מראש של יורשים המתוארת בחוקי הירושות. חוקים אלה נותנים עדיפות לבני משפחה קרובים, כגון בני זוג, ילדים, הורים ואחים, כמוטבים החוקיים. הסדר הספציפי ופרופורציות ההפצה משתנים בהתאם לתחום השיפוט.
מצבים שונים של ירושה ללא צוואה
ככלל, בן הזוג שנותר בחיים זכאי פעמים רבות לחלק ניכר או אפילו למכלול העיזבון, במיוחד אם אין ילדים בחיים או קרובי משפחה אחרים. אם יש ילדים בחיים, ניתן לחלק ביניהם את העיזבון שווה בשווה, או להקצות חלק לבן הזוג שנותר בחיים והיתרה לחלק בין הילדים.
במצבים בהם אין בן זוג או ילדים בחיים, העיזבון עשוי לעבור להוריו של הנפטר. אם ההורים כבר אינם בין החיים, החלוקה עשויה להתרחב גם לאחים, אחייניות, אחיינים או קרובי משפחה רחוקים יותר, בהתאם לחוקי האמהות.
חשוב לציין כי ללא צוואה, חלוקת הנכסים עלולה שלא להתיישר עם רצונו של הנפטר. בנוסף, ללא מנהל עיזבון שמו, ניהול העיזבון עשוי להיות מורכב יותר ולדרוש מעורבות של מערכת בתי המשפט.
מקרים של ירושה עם צוואה
במקרים של ירושת צוואה, התהליך כולל בדרך כלל בתי משפט לצוואה ואנשי מקצוע משפטיים. ייתכן שבני משפחה או מוטבים פוטנציאליים יצטרכו להתייעץ עם עורך דין כדי להבין את זכויותיהם ולנווט את ההליכים המשפטיים הכרוכים בהסדר העיזבון.
כדי למנוע סיבוכים ואי-וודאות של ירושה ללא צוואה, אנשים מעודדים ליצור צוואה תקפה. צוואה מאפשרת ליחידים לציין במפורש את רצונם בעניין חלוקת הנכסים, למנות מנהלי עיזבון לטיפול בעיזבון ולמנות אפוטרופוסים לילדים קטינים במידת הצורך. קיום צוואה מבטיח חלוקת נכסיו כרצונו ויכולה לספק שקט נפשי הן לפרט והן ליקיריו.
