זוגות רבים מתכננים לחתום על הסכם ממון, אבל דוחים את זה – "יש זמן", "נעשה את זה אחר כך", "לא נעים לדבר על כסף עכשיו". הבעיה מתחילה כשה"אחר כך" הזה לא מגיע. מה קורה כשאחד מבני הזוג נפטר לפני שההסכם נחתם?
ברירת המחדל של החוק
בני זוג שנישאו אחרי ינואר 1974 ולא חתמו על הסכם ממון, כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. החוק קובע כי עם פקיעת הנישואין, לרבות בשל פטירת בן זוג, כל אחד מהם זכאי למחצית שווי כלל נכסי בני הזוג.
במילים פשוטות – אם לא חתמתם על הסכם ממון, כשהצדדים לא עורכים הסכם ממון יחול עליהם הסדר איזון המשאבים המפורט בחוק, כאילו הסכימו לו. זה אומר שהרכוש שצברתם במהלך הנישואין יחולק באופן שווה – גם אם לא רציתם בכך, וגם אם התכוונתם להסדיר את זה אחרת.
מה נכלל בחלוקה ומה לא?
הזכות לאיזון משאבים כוללת זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. יחד עם זאת, נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין, או שקיבלו במתנה או בירושה תוך כדי הנישואין, אינם נכללים בחלוקה.
כלומר, הדירה שקניתם ביחד, הכסף שחסכתם, הפנסיה שצברתם – כל אלה נכנסים לסיר המשותף. הסכם ממון יכול לקבוע כיצד יתחלקו נכסים בין בני הזוג במקרה של פטירת אחד מהם, אך הוא אינו מחליף צוואה. זו הסיבה שהשניים – הסכם ממון וצוואה – צריכים ללכת יחד.
הסכם ממון לא גומר את הסיפור – צריך גם צוואה
הסכם ממון לא יכול לכלול הוראות חלוקת רכוש לאחר פטירת מי מהצדדים. מסמך שכזה צריך להיעשות במסגרת צוואה. צוואה והסכם ממון הם מסמכים משלימים ולא מחליפים האחד את השני – הסכם ממון עוסק בהסדרה בעת פירוד, וצוואה עוסקת בהסדרה לאחר פטירה.
זה אחד מהדברים שהרבה זוגות לא יודעים – גם אם תחתמו מחר על הסכם ממון, הוא לא מספיק כדי להגן על הילדים שלכם מנישואין קודמים, על עסק שבניתם, או על נכסים שאתם רוצים להוריש לאנשים ספציפיים.
עו"ד אברהם הופרט מזהיר – אל תדחו את זה
עו"ד אברהם הופרט, עם ניסיון של יותר מ-30 שנה בדיני משפחה וירושות, רואה שוב ושוב את התוצאות הכואבות של דחיינות. משפחות שלמות נכנסות לסכסוכים מתישים בגלל שהזוג "לא הספיק" לסדר את הדברים בזמן. רק הסכמות רכושיות בין בני זוג שקיבלו תוקף יכולות להגן על נכסי המנוח מהשתלטות בן הזוג. ללא חוזה ממוני שקיבל תוקף, לבן הזוג תהיה טענה על מחצית מנכסיו.
