בישראל, העילות המשפטיות לגירושין מפורטות בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) משנת 1953. העילה המשפטית העיקרית לגירושין היא "התמוטטות הנישואין בלתי הפיכה". מכאן משתמע כי הקשר הגיע לנקודה שבה אין אפשרות סבירה לפיוס. ראוי לציין שבמקרים של זוגות יהודים שומרי מצוות, לרשויות הדתיות יש פעמים רבות תפקיד משמעותי בתהליך הגירושין, שלעתים עלול ליצור מורכבויות נוספות.
משמורת ילדים ותמיכה
כאשר ילדים מעורבים בגירושין, משמורת ילדים ותמיכה בהם הופכים ללא ספק לחלק מהדאגות העיקריות. מערכת המשפט בישראל שמה בראש סדר העדיפויות את טובת הילד בקביעת הסדרי משמורת. החלטת המשמורת לוקחת בחשבון גורמים כמו גיל הילד, העדפותיו והיכולת של כל הורה לספק סביבה יציבה. מזונות ילדים הם גם שיקול משמעותי, ושני ההורים צפויים להירתם לעזרה כלכלית לגידול הילדים, עליה נרחיב בהמשך.
מערכת המשפט בישראל מציעה מספר אפשרויות של משמרות ילדים, כאשר אפשרויות אלו כוללות משמורת משותפת, בה שני ההורים חולקים אחריות וקבלת החלטות שווה. כמו כן גם משמורת בלעדית, בה אחד ההורים לוקח על עצמו את האחריות העיקרית לגידול הילד. עם זאת במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי לשקול גם משמורת פיזית משותפת, על מנת להבטיח ששני ההורים ישמרו על תפקיד פעיל בחיי הילד.
פירוק שיתוף בין בני הזוג – חלוקת מזונות
חלוקת מזונות, היא היבט חשוב נוסף של פירוק שיתוף בין בני זוג. במקרים של פירוק שיתוף בין בני הזוג, החוק הישראלי מכיר בצורך לשמור על רמת חיים סבירה לשני הצדדים לאחר הגירושין, במיוחד אם אחד מבני הזוג היה תלוי כלכלית בשני. בית המשפט רשאי לקבוע את גובה מזונות בהתבסס על גורמים כגון משך הנישואין, כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג ותרומותיו בהתאמה במהלך הנישואין. יש לזכור כי משמרות בלעדית, הינה חלק מהפרמטרים של חלוקת המזונות.
ההליך המשפטי של פירוק שיתוף בין בני הזוג
כמו כן הליך פירוק שיתוף בין בני זוג בישראל, יהיה כרוך במרבית המקרים בהליכים משפטיים הנמצאים בפיקוח בית המשפט לענייני משפחה. הצעד הראשון כרוך בדרך כלל בהגשת בקשת גירושין, המתווה את עילות הגירושין ואת ההסדרים הרצויים לחלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות. עם זאת מערכת המשפט בישראל מציעה בשנים האחרונות הליכי גישור, זאת על מנת לחסוך "סחבת" בירוקרטית ובאותה הנשימה למצות את טענותיהם של שני הצדדים.
